אג'יו: 21 טריליון דולר על חוף הים
לג'ון כריסטיאנסן, ראש ארגון הצדק המיסויי, יש תוכנית איך לגרום לבעלי
ההון לשלם יותר: לחייב חברות רב־לאומיות לפרט את הפעילויות
הגלובליות שלהן ולדרוש ממקלטי המס לנהל רישום ציבורי של
לקוחותיהם. אז הם ייצאו מהמחשכים אל האור ואיתם טריליוני דולרים
יואב בורנשטיין, לונדון
07:06 ,15.08.13
6 תגובות
דמיינו לכם חוף ים באי אקזוטי באוקיינוס הפסיפי, ים כחול עמוק, רוח מצננת ומשקה
מרענן. עכשיו דמיינו 21 טריליון דולר יושבים על החוף הזה, בלי טרדות העולם, מוגנים
תחת כנפיהן של מדינות מקלטי המס. בעודם נחים שם, הם לא מחזירים את חלקם
לחברה, הם לא עוזרים לכסות גירעון תקציבי או לתמוך בעבודת הממשלה. הם לא
לוקחים חלק במימון בתי ספר ציבוריים, או מסבסדים בתי אבות. הם לא עוזרים לאלו
שידם אינם משגת לתרופות או מזון. הם פשוט בבטלה גמורה. אנחנו צריכים להתרגז, על
האליטה שמסתירה את ההון שלה וגם על המדינות שמוכנות כך בגלוי להעניק מקלט
למטבעות הללו.
אחת מטענות רשויות מקלטי המס, שאותה הן משמיעות בעיקר שלא לציטוט, היא
שהכלכלה הגלובלית לא השאירה להן ברירה: אין להן שטחים גדולים כדי להקים מפעלים
או לעבד אדמות חקלאיות, ואין להן הון אנושי שיכול לתמוך בכלכלה יזמית. מקלטי המס
מנצלים למעשה את היתרון התחרותי היחיד שיש להם: היכולת לחוקק חוקים ולשמש
מקום מסתור להון של האליטה הגלובלית.
לנוח בצלה של הממלכה המאוחדת
המדינות הללו לא היו יכולות לעשות זאת לבד, הדבורה המלכה שמפקחת על הכל משנות
החמישים המוקדמות היא בריטניה, שמאז מלחמות העולם מחפשת להשיב לעצמה
"מקום חדש תחת השמש". "זה לא צירוף מקרים שאני עובד מבריטניה", אומר ג'ון
כריסטיאנסן, ראש ארגון רשת הצדק המיסויי (Tax Justice Network - TJN), בראיון
"לכלכליסט". לונדון כל כך חשובה משום שהיא הפכה לבירת ההון, היא המרכז הפיננסי
הגדול ביותר בעולם למדינות מקלטי המס. ללונדון יש קולקציה גדולה של מקלטי מס.
מקומות כמו ברמודה, איי קיימן, גיברלטר, טורקס אנד קייקוס, איי התעלה. כל אלה
קשורים קשר קרוב מאוד לסיטי של לונדון. הבנקים בסיטי עובדים בצמוד לממשלות
באיים הללו".
"ממשלות בריטיות בזו אחר בזו, מאז שנות החמישים, ראו את השימוש במקלטי מס
כחלק משמעותי מאסטרטגיית פיתוח שנועדה לברוא מחדש את לונדון כבירה העולמית
של הקפיטליזם הפיננסי - מה שלונדון היתה בשיאה של האימפריה הבריטית".
כריסטיאנסן והקולגות שלו טוענים שלונדון עדיין שולטת בחלק מהטריטוריות שלה מעבר
לים. מבנה השליטה מאפשר לה מצד אחד להבטיח שהן ישמשו צינור להעברת כסף
שישי
אוגוסטלסיטי. באמצעות רגולציה אטרקטיבית, ומצד שני להתנער מאחריות בכל פעם שהאיים
מואשמים במעשים שאינם מוסריים או תקינים. כך למשל, ערכאת הערעור האחרונה
ברבים מהאיים הקאריביים היא המועצה המלכותית היושבת בלונדון, שריד מימי
האימפריה הבריטית. זו נקודה חשובה כיוון שכאשר מקלטי המס משווקים את עצמם
לבעלי הון פוטנציאלים, הערכאה המשפטית בלונדון מהווה שכבה נוספת של ביטחון.
מהעבר האחר של המשוואה נמצאת הרגולציה במקלטי המס, שהיא רפויה בכוונה
תחילה. לרגולטורים במקלטי המס אין המומחיות וכוח האדם לפקח על תעשייה פיננסית
ענקית של בנקים, קרנות גידור ועסקאות הוגנות יותר או פחות שנעשות בתחומם. באיי
קיימן לדוגמה רשומות כ־80 אלף חברות, כשלושה רבעים מקרנות הגידור בעולם, ו־1.9
טריליון דולר בפיקדונות.
הארגון החשוב ביותר שמוביל את המאבק העולמי במקלטי המס הוא ה־TJN - קבוצה
של חוקרים שמטרתם היא להביא למדיניות מס גלובלית צודקת יותר, שמוציאים את
מקלטי המס מהמחשכים אל האור באמצעות פרסום מחקרים על היקף התופעה ועל
ההשפעות ההרסניות שיש לה על הכלכלה העולמית.
איך TJN נכנסת לתמונה?
"חלק מהתפקיד שלנו הוא לספק מומחיות ברמה גבוהה: חשבונאית, פיננסית, משפטית
וכלכלית. אנו מספקים מומחים בהתנדבות לארגונים שונים ללא מטרות רווח" מציין
כריסטיאנסן. אנשי הארגון עסוקים גם בתעמולה ובניסיון להשפיע על דעת הקהל העולמית
דרך התקשורת. בשנים האחרונות, על רקע המשבר בכלכלה הגלובלית, עוברים אנשי
הארגון וחבריו מהשוליים של הדיון הציבורי אל המרכז. הסוגיות שהם מעלים מתפשטות
ממאמרים אקדמיים ומהעמודים הפנימיים של "פיננשל טיימס" לשיחות החולין ולכותרות
בצהובונים. החברות הרב־לאומיות נמצאות על הכוונת של העיתונות וחלק מחברי
הפרלמנט הבריטי".
אחד הסיפורים שכיכבו באחרונה בתקשורת העולמית קשור לרווחי רשת הקפה
סטארבקס בבריטניה. הרשת תיארה באופן קבוע את עסקיה בבריטניה כ"רווחיים
ביותר", בעוד פועל היא דיווחה בבריטניה על רווחים מינימליים. ליתר דיוק, היקף תשלום
המס של סטארבקס מאז 1998 בבריטניה היה 8.6 מיליון ליש"ט בלבד. זאת בעוד שאת
מוצרי הקפה שלה, שיקרים בדרך כלל מהרשתות האחרות, היא מכרה בהיקף של 3
מיליארד ליש"ט.
במקרה הזה סטארבקס השתמשה בתרגיל מוכר: היא רשמה חברות שהחזיקו בקניין
הרוחני של המותג סטארבקס במקלטי מס וגבתה תשלום מהחברה־הבת בבריטניה
עבור השימוש בו. כיוון שגם חברות הקניין הרוחני וגם החברה־הבת בבריטניה שייכות
בסופו של דבר לסטארבקס, המחיר שהראשונות יגבו מהאחרונה צריך להיות כמה שיותר
גבוה כדי לצמצם את תשלום המס. וזו אחת הסיבות שאף שלסטארבקס יש כ־700
סניפים בבריטניה, היא לא שילמה כמעט מס. לאחר לחץ ציבורי כבד ואיומים להחרים את
סטארבקס, הבטיחה הרשת לשלם 20 מיליון ליש"ט מס בתוך שנתיים.
יסתכלו לך בעיניים וישקרו לך בפנים
כריסטיאנסן נולד בג'רזי, אי קטן בן כ־100 אלף תושבים שנמצא בתעלת למאנש,
ומשמש היום כאחד ממקלטי המס החשובים בעולם. אחרי שסיים את לימודי הכלכלה עבד
כריסטיאנסן 14 שנה בג'רזי, בהתחלה עבור פירמת רואי החשבון דלויט ואחר כך בתור
היועץ הכלכלי לממשלת ג'רזי. מאוחר יותר הוא השתמש בידע שצבר במהלך עבודתו כדי
לפעול נגד מקלטי מס, "החלפת הצדדים היא תכונה משותפת לרבים מהחברים ב־TJN,
שוויתרו על חיים נוחים ועבודה מתגמלת כלכלית לטובת מה שנחשב - לפחות עד
לאחרונה - כמלחמה בטחנות רוח.
הסקטור הפרטי מעורב עד צוואר בקביעת החקיקה במקלטי המס. במקרים רבים בכירי
הסקטור הפיננסי הציעו בעצמם חוקים שיעזרו להם להתחרות עם מקלטי מס אחרים, או
להתמודד עם שינויים בתקנות מס של מדינות אחרות שיאפשרו להון נוסף לזרום לאיים.
לכריסטיאנסן ניסיון מר של עבודה מול הרשויות במקלטי מס. "במשך שנים שמענו אתמקלטי המס אומרים: 'כן, השתפרנו, הכל בסדר עכשיו'. ועדיין, כשמסתכלים על תוכן
החוקים שלהם, אנחנו מבינים שהם רק יוצרים יותר ויותר פרצות בחוק. הבנו שהרשויות
של מקלטי המס הן לא אמינות. הן משקרות, הן משקרות והן משקרות כל הזמן. הן
יסתכלו לך בעיניים וישקרו לך בפנים".
TJN מנגיש את המידע לכמה שיותר חלקים מהחברה האזרחית, ולא משאיר אותו
במגדל שן אקדמי או הרחק מעין הציבור בוועידות וכנסים בינלאומיים.
באילו כלים השתמשתם כדי ליידע את הציבור?
"כתיבת מאמרים אקדמיים זה נחמד, אבל אף אחד לא קורא מאמרים אקדמיים. אנשים
קוראים עיתונים, צופים בסרטים דוקומנטריים וקוראים ספרים מצוינים. הייתי מעורב
ביותר מ־20 סרטים דוקומנטריים לטלוויזיה, כחמישה סרטי קולנוע, תוכניות רדיו, ספרים
רבים וגם מאמרים אקדמיים. אחד התוצרים היותר מעניינים שיצאו מזה הוא הספר 'איי
המטמון' (הוצאת וינטאג', 2012), שעזר לעצב מחדש את השיח". הספר הזה גם הציג
את בריטניה ואת הסיטי של לונדון כמרכז של רשת קורי עכביש. מקלטי המס, שחלק גדול
מהם הן מדינות חסות של בריטניה, לוכדים את הכסף בקצוות ומשנעים אותו לסיטי.
אחד מציוני הדרך במאבק של כריסטיאנסן והקולגות שלו הוא פרסום דו"ח על היקף ההון
הפיננסי הפרטי שמאוחסן במקלטי מס ברחבי העולם - סך הכל כ־21 טריליון דולר. מה
שמפתיע כמעט כמו הנתון הזה הוא מי שחיבר את הדו"ח - ג'יימס הנרי, לשעבר הכלכלן
הראשי של חברת הייעוץ מקינזי, שקשורה קשר הדוק לאליטת ההון הגלובלית.
הנרי, המוגדר יועץ בכיר ל־TJN, ציין במסמך ש"הנתון מתייחס לעושר פיננסי בלבד ואינו
כולל נדל"ן, יאכטות ומטילי זהב - כולם נכסים שאינם מוגדרים פיננסיים, אך במקרים רבים
עוברים גם דרך מקלטי מס כדי להסוות את בעליהם". "אנחנו עומדים נגד אחת מקבוצות
האינטרסים המבוצרות ביותר בחברה", כתב הנרי, "אחרי הכל, אין קבוצת אינטרסים
יותר עשירה וחזקה מהעשירים ומהחזקים, שהם בסופו של דבר נושאי המחקר שלנו".
כריסטיאנסן מספר שמאז פרסום הדו"ח למוסדות הפיננסיים הבינלאומיים קשה יותר
להתעלם מהבעיה הזאת. "במשך שנים רבות המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים
העיקריים, כולל קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, סירבו לבקשות שלנו לערוך
מחקר כזה בעצמם. דיברתי עם בכירים בבנק פעמים רבות מאז אמצע שנות התשעים,
וביקשתי מהם לחקור באופן רשמי בריחת הון והזרמות כספים לא חוקיות. הם מעולם לא
נענו לבקשה הזאת".אני מופתע שאנשים רבים לא מדברים על הנושא כיוון שכולם יודעים
שזה מה שמתרחש. אבל עכשיו לבנק העולמי ולקרן המטבע הבינלאומית כבר קשה
להתעלם מהנושא".
לדו"ח היתה השפעה גם על ארגונים ללא מטרות רווח, שהבינו "איפה הכסף" והעבירו
חלק ממאמציהם לעצירת בריחת ההון מהמדינות המתפתחות. "חלק מהמטרה שלנו
היתה להגיד לארגונים האלה להפסיק לחשוב על סיוע כמטרה הסופית", אומר
כריסטיאנסן, "המטרה הסופית צריכה להיות שהמדינות הללו יפסיקו להיות תלויות בחוב
ובסיוע ויתחילו להיות תלויות במשאבים שלהן, וזה כולל גביית מסים. כדי שזה יקרה אנחנו
צריכים לדאוג לכך שהן ימסו את ההון המקומי שלהן".
איך לעצור את מקלטי המס בשלושה צעדים
כדי שמערכת המיסוי העולמית תהיה צודקת יותר, לשיטתו של כריסטיאנסן צריכים
להשתנות שלושה דברים. חברות רב־לאומיות יחויבו להפיק דו"ח משולב שיפרט את
הפעילות הגלובלית שלהן באופן שיעזור לראות אם החברה מנסה להימנע מתשלום מס.
דבר כזה יכול להיעשות, למשל, כאשר זרוע של חברה במדינה אחת מחייבת זרוע אחרת
של אותה החברה במדינה אחרת בתשלום מופרז. באופן זה ההון מוצא החוצה מהמדינה
השנייה ולא צריך לשלם עליו מס.
השינוי השני שעליו מדבר כריסטיאנסן הוא לדרוש מכל מקלטי המס לנהל רישום ציבורי
של החברות, קרנות הנאמנות וכל הישויות החוקיות, שיכלול את הבעלים הסופיים.
המערכת הבנקאית במדינות המקלט יוצרת בקלות יחסית מבנה אחזקות עם כמה שכבותבמקלטי מס שונים המסתיר את הבעלים, ומאפשרת לבעלי החברות להימנע מתשלום
מס. גם אם הבעלים בשכבה אחת מתגלה, שאר השכבות עדיין מוסוות.
השינוי השלישי נקרא חילופי אינפורמציה אוטומטיים, ובמסגרתו רשויות המס יחליפו
ביניהן מידע באופן אוטומטי לגבי הנכסים וההכנסות של אדם או חברה מסוימים. כל
השינויים הללו יקשו על חברות וגורמים פרטיים לנצל את הגלובליזציה כדי לא לשלם מסים
או לשלם פחות מחלקם ההוגן.
לדברי כריסטיאנסן, מדינות ה־G8 כבר הצהירו כי הן מעוניינת לערוך את השינויים הללו.
ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, שאירח את פסגת ה־G8 השנה בצפון אירלנד, שם
בראש סדר היום את הנושאים של מס, מסחר ושקיפות (המכונים שלושת ה־Ts).
הצעדים שהסכימו עליהם ואותם פירט כריסטיאנסן, אמורים לדברי ממשלת בריטניה,
לסייע במלחמה בהלבנת הון, העלמת מס והתחמקות מתשלום מס. עם זאת, כריסטיאנסן
עדיין פסימי לגבי הצהרות ה־G8. "אני לא רוצה להישמע ציני, אבל הפסגות הגדולות
האלה של ה־G8 או ה־G20 לעתים קרובות מבטיחות הבטחות שהן אינן מקיימות. לא
נעצור את נשימתנו ונחכה שזה יקרה. עם זאת, יש לחץ גדול מצד החברה האזרחית שזה
יקרה".
כריסטיאנסן טוען כי חלק מרשויות מקלטי המס הפכו כה מחויבות למפעל מקלט המס
ולאליטה שמבריחה הון שהתפחו היוצרות, עד שהן הפכו תלויות באליטה תלות כלכלית
עמוקה. הברחת ההון הפכה למקור ההכנסה העיקרי שלהן.
האם אתה חושב שצריך לסייע למקלטי מס לשנות את הכלכלה שלהן?
"במקרים מסוימים יש אולי הצדקה להעניק לרשויות תמיכה על מנת שהן יוכלו להתנתק
ממפעל מקלטי המס ולעמוד כלכלית בפני עצמן. במקרים אחרים ברור שהרשויות נתנו
בכוונה לתעשיות אחרות להתמסמס, כולל תיירות, כיוון שהן יכולות לעשות הרבה יותר
כסף מלהיות מקלט מס מאשר הן יכולות לעשות מתיירות. יש לי מעט מאוד סימפטיה
כשהן בוחרות להיות מקלט מס על פני לטפח את עצמן כיעד תיירותי, ואז להתלונן שאם
נסגור את מקלט המס הן יסבלו. סבל בשבילן, משמעו שהן לא יהיו מיליונריות וייאלצו
להפוך ליזמות ולעשות משהו מועיל".
"ג'רזי היא מדינה שבויה - זו קללת הפיננסים"
תלות הרשויות כה עמוקה שהגבול בין האינטרסים שלהן לבין אלו של הלקוחות שלהן
הטשטשו ולעיתים הוחלפו כליל באלו של מבריחי ההון. "אני בא מאי קטן. אני כלכלן
שמתמחה בכלכלות של איים קטנים חלק גדול מחיי. לעתים קרובות מי שבאמת מרוויח
ממקלטי המס הם עורכי דין, רואי חשבון ובנקאים שמשתכרים סכומי עתק, עברו לאיים
האלה והשתלטו על הכלכלה שלהם. במקרים מסוימים הם השתלטו על הפוליטיקה שלהם
גם כן. זה קיים גם בג'רזי. ג'רזי היא מדינה שבויה, במובן האמיתי של המילה, זו 'קללת
הפיננסים': זו סכנה אמיתית - כשמאפשרים למקלט מס להשתלט על אי קטן הפוליטיקה
של האי הקטן הזה תישלט על ידי האינטרסים של מקלט המס".
אנשי ה־TJN מנסים לחשוף את היטשטשות האינטרסים אבל קשה להשיג שיתוף פעולה
מרשויות שמפחדות לאבד את מקור פרנסתן. "בחמש השנים האחרונות הרשויות בג'רזי
הסתובבו ואמרו לעיתונאים מ'פיננשל טיימס' ומה־BBC ואחרים: אנחנו משתפים פעולה
באופן מלא עם האיחוד האירופי ושמחים על כך. זה לחלוטין לא נכון. רק בשנה האחרונה
ותחת לחץ כבד, כולל מראש ממשלת בריטניה, הן הסכימו. תהליך השקר קיים איפה
שלא נלך, מדינות שאומרות שהן לא מקלט מס, שהן לא מנסות למשוך הון ולאפשר
למבקש מקלט המס להסתיר את הפעילות שלו מאחורי החברות שלהן, מדינות שטוענות
כי הן מצייתות לחלוטין לסטנדרטים הבינלאומיים הטובים ביותר. כשאתה מראה להם שהו
בעצם לא, הן לא עונת לך".
עם מה אתם מעמתים אותן?
"הפקנו מדד שנקרא מדד הסודיות הפיננסית. הוא המחקר הנרחב, המפורט והממצה
ביותר של מקלטי מס. כרגע הוא כולל 90 מדינות שונות עם יותר מ־240 פיסות
אינפורמציה שנאספות על כל מדינה במדד הזה. אין לנו הרבה שיתוף פעולה מהמדינותעצמן בהכנת המדד, אבל הן אומרות לעיתונאים שהוא שגוי, וכשהעיתונאים שואלים מהן
השגיאות הם לא מקבלים תשובה. אנחנו שואלים אותן, למשל, מדוע הן לא דורשות
מחברות לספק אינפורמציה חשבונאית שנתית. אז הן עונות, 'ובכן, מקלטי מס אחרים לא
עושים זאת, אז למה שאנחנו נעשה?."
סניף TJN ישראל יוצא לדרך
בחודש נובמבר הקרוב יושק הסניף הישראלי של TJN שיפעל במסגרת המרכז האקדמי
למשפט ולעסקים ברמת גן. ראש הסניף הוא ד"ר עופר סיטבון ומנהלת הסניף היא עו"ד
מורן הררי, שעבדה עבור TJN בבריטניה ומחברת את מדד הסודיות הפיננסית של
הארגון. לדברי הררי, גם ישראל יכולה להיחשב למקלט מס. החוק שחוקק ב־2009,
מאפשר לעולים חדשים ולתושבים חוזרים (שלא היו בארץ עשור) לעלות לישראל מבלי
שיצטרכו להצהיר על הנכסים שלהם בחו"ל ולשלם עליהם מס. "על החוק הזה יש הרבה
מאוד ביקורת משום הפטור מדיווח שהוא מעניק שמאפשר לאינדיבידואלים להסתיר את
ההון שלהם. ישראל מכירה דה־יורה בכך שאנשים אלו לא חייבים לדווח על הרווחים שיש
להם במקומות אחרים. זה בדיוק מהדברים שארגונים שפועלים לצדק מיסויי מנסים
למנוע. בחוק ההסדרים האחרון ובעקבות לחץ ה־OECD הציעה ישראל לשנות זאת: לא
לבטל את הפטור ממס אך כן את הפטור מדיווח".
השלוחה הישראלית של TJN מתוכננת לפעול להעלאת המודעות בנושאים של צדק
מיסויי, לקדם חקיקת חוקים, ולהוות לובי לשינוי חוקים כמו החוק לעידוד השקעות הון.
"אנחנו חושבים שההטבות שניתנות הן מופלגות, לא הגיוניות. מתברר שבשנים
האחרונות לא היתה חשיבה מאחורי החוק הזה, לכן הוציאו כל כך הרבה תיקונים לחוק
מבלי לקיים חשיבה מחודשת אם החוק הזה בכלל נדרש בצורתו הנוכחית. חברת טבע
למשל היא דוגמה קלאסית. נכון שטבע תרמה רבות לתעשייה, לפיתוח שלה ולהעסקה
של עובדים, אבל בסופו של דבר הכסף שהיא קיבלה מהמדינה בהטבות מס היה גבוה
מהמס ששילמה.