חוק הערבות
חוק
הערבות תשכ"ז 1967
פרק א': הוראות כלליות
1. מהות
הערבות
(א) ערבות היא
התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי.
(ב) הערבות יכול
שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי
קצוב.
2.
סייג
לערבות
אין ערבות אלא
לחיוב בר-תוקף.
3. יצירת
הערבות
הערבות נוצרת בהסכם
בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה; ואם היתה
הערבות על פי צו של רשות - משנמסר כתב הערבות לרשות.
4. תחומה של
הערבות
(א) אין הערב חב
ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו.
(ב) הערב חב גם
בריבית, בהוצאות ובדמי נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב הנערב, ודינם של כל אלה
כדין החיוב הנערב; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבות.
(ג) היה היקף
הערבות מוגבל, אין הערב חב אלא בתחום ערבותו.
5. שינוי
בחיוב
(א) הוקטן החיוב
הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב
במידה שהופטר החייב.
(ב) הוגדל החיוב
הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, אין הדבר משנה בחיובו של הערב.
(ג) חל בחיוב
הנערב שינוי אחר, על פי הסכם בין החייב לבין הנושה, משתנה חיובו של הערב לפי
השינוי, אולם הברירה בידי הערב -
(1) למלא ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן;
(2) לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויות הערב.
|
