טענת החייב בהתנגדות כנגד תיק הוצאה לפועל
כשלון תמורה
הטענה השכיחה ביותר שנשמעת במסדרונות
לשכת ההוצאה לפועל
היא כי החייב לא קיבל תמורה לשיקים שמסר לזוכה. טענה זו נקראת בלשון מקצועית "כשלון
תמורה". יש להבחין בין כשלון תמורה מלא לבין כשלון תמורה חלקי.
דוגמאות: החייב מסר את מכוניתו לביצוע
פחחות ושילם מראש על חשבון בשיק דחוי. לאחר מספר ימים חזר לקחת את מכוניתו וגילה
שהפחח לא ביצע את עבודתו כלל בתירוצים שונים של עומס בעבודתו. החייב הוציא את
המכונית והפחח הבטיח למשוך את השיק מסניף הבנק שלו ולהחזירו לחייב. השיק לבסוף לא
הוחזר לחייב, וכעת הוא נדרש לשלם את השיק במסגרת תיק
הוצאה לפועל שנפתח נגדו.
החייב הזמין מטבח אצל נגר ושילם בסדרת
שיקים דחויים אשר חלקם כבר נפרעו. הנגר התמוטט כלכלית וסגר את עסקו.
לכאורה, מצבים פשוטים בהם הדעת אינה
סובלת כי הזוכה יזכה בתיק והחייב ישלם, ואולם, כפי שיתברר מיד, אין המצב המשפטי כה
פשוט. אם הפחח עצמו או הנגר בדוגמה השניה מגיש בעצמו את הבקשה לביצוע, תתקבל טענת
החייב כי קיים בעניינו כשלון תמורה מלא והחייב לא יידרש לשלם לזוכה. ואולם, אם
בדוגמה הראשונה של הפחח, הזמין אצלו החייב פחחות וצבע תמורת סכום גלובלי והפחח ביצע
רק פחחות ללא הצבע. במקרה זה טענת כשלון התמורה לא תהיה מלאה. החייב יידרש לשלם
לפחח במסגרת הוצאה לפועל את מלא סכום השיק, ויוכל להגיש נגדו תביעה לבית המשפט
להחזר הסך המוערך על ידו עבור הצבע שלא בוצע.
לעיתים, למרות שהסחורה
סופקה על ידי הזוכה, יהיה רשאי החייב לטעון כשלון תמורה מלא, שכן הסחורה כל כך
פגומה עד כי לא ניתן לעשות בה שימוש כלשהו.
לא תמיד כשלון תמורה מלא יפתור את החייב
מתשלום לזוכה, שכן אם הנגר בדוגמה שלנו העביר -הסב- את השיק לידי מישהו אחר, תם לב,
יעדיף החוק את מי שמחזיק בשיק "כשורה", כפי שיובהר בהמשך.
אוחז כשורה
סעיף 8 לפקודת
השטרות קובע כי צד שלישי, היינו, לא מי שקיבל את השיק מידי החייב אלא מי שהועבר
אליו השיק מאת מקבלו, שקיבל את השיק לידיו בהסבה מאת הנפרע, בתמורה, בתום לב, לפני
המועד הקבוע לפירעון ומבלי שידע על פגם כלשהו בשיק או בטענות של
החתום על השיק כנגד פירעונו, הנו
אוחז כשורה.
חשוב להדגיש את כל התנאים המצטברים
לאחיזה כשורה בשיק:
 |
פעל בתום לב;
|
|
|
נתן תמורה עבור
קבלת השיק לידיו;
|
|
|
לא ידע על פגם
בעסקה; |
|
|
לא ידע בשעה שקיבל
את השיק על פגמים בזכותו של מחזיק השיק;
|
|
|
לא ידע על טענות
כנגד פירעון השיק;
|
|
|
קיבל את השיק לידיו
לפני המועד המיועד לפירעונו הרשום עליו;
|
אם הזוכה אינו עומד באחד התנאים הללו,
הוא לא יהיה
אוחז כשורה והחייב יהיה רשאי להעלות כנגדו את כל הטענות של כשלון תמורה
שעומדות להגנתו.
בדוגמה של הנגר שהוזמן
ממנו מטבח שמעולם לא סופק בגלל התמוטטותו הכלכלית, והחייב שילם לו מראש בשיקים
דחויים שהופקדו על ידי הנגר בבנק כבטוחות לצורך קבלת אשראי, הרי שהבנק אוחז בשיקים
כשורה ולכן, למרות שהחייב יטען לכישלון תמורה מלא, יהיה עליו לשלם לבנק הזוכה.
כדי למנוע את אחיזתו כשורה של הבנק על
מוציא השיקים להגביל את סחרותם באחד הביטויים: "לא סחיר" או "למוטב בלבד". רצוי גם
למחוק את הביטוי "לפקודת" המופיע לפני שם הנפרע, למרות שבפסקי דין אחרונים הוחלט
שפעולה נוספת זו מיותרת.
אם הסוחר נתון במצוקת אשראי, הוא יתעקש
שלא תוגבל סחירותו של השיק בביטויים אלו על מנת שיוכל להפקיד את השיק בבנק כבטוחה
לאשראי.
זיוף חתימה
על פי
פקודת
השטרות, באין חתימה, אין
שטר. על כן זיוף חתימתו של החייב מהווה הגנה טובה כנגד בקשה לביצוע שטר או שיק. על
מנת לחזק את התנגדותו לביצוע שטר, טוב יעשה החייב אם יצטייד בחוות דעת מומחה
גרפולוג, למרות שלא תמיד נזקקים לה. כמובן שטענת זיוף החתימה גוברת על אוחז כשורה,
שכן באין חתימה אין שטר בכלל.
ראה עוד על:
ברור התנגדות
לתיק הוצאה לפועל
>
ראה גם נושאים
קשורים: על
הסדר פשרה עם הזוכה
>
|
