חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים) 1. הגדרות בחוק זה - "משחק אסור" - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת; "מקום משחקים אסורים" - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני-אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת; "הגרלה"-כל הסדר שלפיו ניתן-בין בהעלאת גורלות ובין באמצעי אחר-לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כשהזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת; "הימור" - כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כשהזכיה תלויה בניחושו של דבר. 2. איסור הגרלות והימורים המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלף לירות. 3. איסור משחקים המשחק משחק אסור, דינו - מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות. 4. השתתפות בעריכת הגרלות והימורים המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו -קנס אלפיים לירות. 5. איסור החזקת מקום המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קויים לגביו צו לפי סעיף 5א, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלף לירות; המשכיר חצרים או מרשה אתה שימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות. 5א. סגירת מקומות (א) מפקד משטרת מחוז במשטרת ישראל רשאי להורות על סגירתו - (1) של מקום משחקים אסורים או מקום לעריכת הגרלות או הימורים; (2) של מקום המשמש לעריכת משחקים בקלפים, במכונות משחק וכיוצא באלה, אף אם משחקים אלה אינם בגדר משחק אסור ואף אם ניתן למקום רשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, אם הוא סבור כי המשך קיומו עלול לפגוע בשלום הציבור או בטובת תושבי הסביבה או להביא לעבריינות, לרבות לעריכת משחק אסור. (ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו לפי סעיף קטן (א) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המקום, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו ולשנות בו. (ג) הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את ביצועו של הצו, אלא על פי החלטת בית המשפט. 6. נסיבות מיוחדות הוראות הסעיפים 2עד 5 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלושה אלה: (1) עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים; (2) אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור; (3) אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים. 7. היתר הוראות חוק זה לא יחולו על סוגי הגרלות או הימורים או על הגרלה או הימור מסויימים, אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהוסמך לכך על ידיו. הודעה על מתן היתר שניתן לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. 8. ראיות במשפט על עבירה בשל משחק אסור לפי חוק זה - (1) רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם על יסוד עדות שותף לעבירה גם אם אין לה סיוע; (2) פסק דין במשפט פלילי שנקבע בו כי במקום פלוני נערך משחק אסור, מותר לקבלו בראיה על כך בכל משפט אחר לפי חוק זה, ואין נפקא מינה מי היה הנאשם. 9. חזקות לענין חוק זה - ומבלי למעט מכל דרך הוכחה אחרת - (1) הנמצא במקום משחקים אסורים, והיה לקצין משטרה יסוד להניח שמשחקים בו משחקים אסורים אותה שעה, רואים אותו כאילו הוא משחק בו משחק אסור, כל עוד לא הוכיח שנמצא במקום למטרה אחרת בלבד; (2) רואים משחק בקלפים, בקוביות או במכונת משחק כמשחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, כשווה כסף או בטובת הנאה, כל עוד לא הוכח ההיפך; (3) רואים חצרים כמקום שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים - (א) אם נערך בהם משחק אסור לפחות שתי פעמים תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה על ידי הנאשם, כל עוד לא הוכח ההיפך; ואין נפקא מינה, לגבי הנאשם בהחזקתם, אם החזיק בהם כל תקופה זו ואם מקצתה; (ב) אם שימשו מועדון למשחקים בקלפים, ונערך בהם משחק אסור לפחות פעם אחת תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה על ידי הנאשם. 10. החרמת מכשירי משחק הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לצוות שכלים או מכשירים או דבר אחר ששימשו לעריכת המשחק, ההגרלה או ההימור יחולטו לאוצר המדינה, ואין נפקא מינה אם הנאשם הוא בעליהם או לאו. |