מיסוי בינלאומי - מיסוי פעילות בינלאומית של חברות בשליטת ישראלים בחו"ל ביום 1 בינואר 2003, נכנסה לתוקף הרפורמה במס הכנסה במסגרת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה. במסגרת הרפורמה אומץ בסיס מיסוי בינלאומי פרסונלי. על פי הדין לאחר הרפורמה במס הכנסה- תושבי חוץ ימוסו כמו טרם הרפורמה על הכנסות ממקורות ישראלים, על פי כללי המקור שנקבעו, כמפורט בהמשך. תושבים ישראלים חייבים במס על הכנסותיהם בין אם אלו הופקו או נצמחו בישראל ובין אם מחוצה לה, ללא קשר למקום קבלתן של אותן הכנסות. ראה להלן מבחנים לקביעת תושבות ישראלית. חברה משלח יד זרה: על פי תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (הרפורמה), תושב ישראל חייב במס על בסיס כלל עולמי על הכנסותיו שהופקו בחו"ל ממשלח יד. הסברים לעניין נושא זה יבואו בהמשך. חברה נשלטת זרה (חנ"ז או CFC): הרפורמה הוסיפה וקבעה כי רווחים מהכנסות פסיביות של חברות שנמצאות בשליטת תושבי ישראל ואשר לא חולקו לבעלי מניותיהן, ייוחסו לבעלי השליטה הישראלים וימוסו כאילו קיבלו דיבידנד. הסברים לעניין נושא זה יבואו בהמשך. חוזר מס הכנסה 21/2002 סוקר את השינויים העיקריים שבוצעו במסגרת הרפורמה בתחום המיסוי הבינלאומי. הגדרת תושבות של חברה לעניין המס בשיטת מיסוי על בסיס פרסונלי (כלל עולמי), קיימת חשיבות מכרעת לסוגיית הגדרת תושבות החברה הנישומה. כאמור לעיל, חברה תושבת ישראל תמוסה על בסיס כלל עולמי, בעוד שחברה תושבת חוץ תמוסה רק על הכנסות ממקור ישראלי. כיצד נדע אם חברה היא תושבת ישראל (לעניין המס) או לא. האם בעלי מניות ישראלים בחברה זרה הופכים את החברה לחברה תושבת ישראל? האם מנהל תושב ישראל משפיע על תושבותה של חברה זרה לעניין המס? הדין קובע 2 תנאים אשר בהתקיים אחד מהם, יראו שלטונות מס הכנסה את החברה כישראלית לכל דבר וידרשו כי תשלם מס על הכנסותיה לפקיד השומה הישראלי. ראשית אם החברה התאגדה בישראל, לא חשוב היכן מתבצעת פעילותה היא תהיה חייבת במס ישראלי. לעיתים חברה זרה מחליטה להקים סניף בארץ כדי לשווק מוצריה, ולצורך כך היא מקימה חברה מקומית אשר כל מניותיה בידי החברה הזרה. במקרה זה, תשלם החברה הישראלית (הסניף שהוקם בישראל) מס מלא על פעילותו בעוד שהחברה הזרה, חברת האם לא תשלם מס בישראל. קיימים מקרים בהם החברה הישראלית אינה מרוויחה כלל מפעילותה משום שכל רווחיה מתועלים ישירות לחברת האם, בעוד שהחברה הישראלית מבצעת את השיווק, השרות וכיוב' פעילות הפסדית הממומנת כולה על ידי חברת האם. זוהי דוגמה למקרה מיוחד לגביו יהיה צורך לבוא בדברים עם פקיד השומה, על מנת להגיע להסדר. שנית, גם אם החברה התאגדה בחו"ל עשויים שלטונות מס הכנסה לראותה כחברה תושבת ישראל, אם השליטה והניהול על עסקיה מופעלים בישראל. המושג "שליטה וניהול" מוכר כמושג מפתח בדיני המיסוי הבינלאומי והוא נקלט בדין המס הישראלי עוד בטרם הרפורמה. מקום השליטה והניהול של חברה משמש כקריטריון בקביעת תושבותה, ולפיכך בזכות המיסוי של ישראל לגבי הכנסות עסקיות שנצמחו או הופקו מחוץ לישראל. קביעת התושבות רלבנטית לעניין הזכות למסות אך עשויה גם להשפיע על קבלת הטבות מס שונות, כגון: חברה בהשקעת חוץ לפי החוק לעידוד השקעות הון. קביעה זו יכולה להשפיע גם לענין יישום אמנות למניעת כפל מס שישראל חתומה עליהן. על כן, לצורך קביעת התושבות של חברה, יש צורך להגדיר באופן הברור ביותר מהו מבחן "השליטה והניהול". השאלה העיקרית אותה יש לבחון לשם קביעת המקום ממנו מתבצעים "השליטה והניהול" של חברה היא, היכן נקבעת המדיניות העסקית של החברה והיכן מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות שלה (מבחן זה היה קיים גם לפני הרפורמה). לשם כך, בוחנים היכן ממומשת בפועל היכולת לכוון ולקבוע את המדיניות העסקית ומהיכן מתקבלות ההחלטות המאפשרות את התנהלות העסק. עמדת מס הכנסה לעניין פרוש המונח, פורטה בחוזר מס הכנסה 4/2002. ראה המשך: קריטריונים לקביעת מקום השליטה והניהול מסמכים מצורפים  ראה עוד בנושא מיסוי בינלאומי
| 
