המועד המתאים להעברת העסק לחברה בחו"ל עורכי דין - דף הבית >> דיני מחשבים > דיני אינטרנט > מיסוי בינלאומי > חברה בחו"ל >> מקלט מס > המועד המתאים להעברת העסק לחברה בחו"ל לקוחות, בעלי חברות ההיי-טק, שואלים לעיתים קרובות, מהו המועד הנכון להעברת העסק לחו"ל אל מדינה מקלט מס. העברת העסק לחו"ל מדובר בדרך כלל באתרי אינטרנט כלל עולמיים שאינם פונים דווקא לישראלים, במספר שפות פופולריות, אשר אינם מוכרים נכסים מוחשיים (תוכנה, eBooks, משחקים, הימורים באינטרנט וכיוב'), או מוכרים נכסים ללא כל נגיעה לישראל (מכירת סוללות מסין באירופה). מטבע הדברים, מפותחת התוכנה במשרדי החברה הישראלית, תוך העסקת מתכנתים ישראלים, עד שהעסק כורם עור וגידים ומתחילים לראות הכנסות, ואז מתחילים לדאוג האם יהיה צורך לשלם מס על ההכנסות מחו"ל בישראל. כמובן שהתשובה היא חיובית: היוזמה נוצרה בישראל, שכר העובדים שולם בישראל, הסיכון נפל על החברה הישראלית שבמהלך הפיתוח קיזזה הוצאות לצורכי מס הכנסה ומע"מ. היזמים מגדילים את הוצאות החברה הישראלית בתקורה נוספת עבור הפרויקט, וכאשר הוא מתחיל להצליח, מבקשים הם להעביר את לב העסק אל חברה בחו"ל על מנת להימנע מתשלום מיסים על הכנסות העסק החדש שיצרו. את המשך הפיתוח יטילו על החברה הישראלית שתמשיך להעסיק מתכנתים, לשלם ארנונה ושכירות למשרדים, בעוד הרווחים יצטברו להם בחשבון בנק של החברה שנרשמה במקלט מס אליה הועבר הידע, נרשמו הדומיין או הפטנט ושאר הזכויות בעסק. כדי למנוע העברת הידע לחברה בחו"ל במקלט מס בעולם, פרסמה רשות המיסים הנחית יועץ המשפטי בנושא עמדת רשות המסים בדבר השלכות המס במקרה של שינוי מודל עסקי בחברות בעלות מפעל בתחומי הטכנולוגיה. בהנחיה זו פירוט מלא על אופן פעולת חברות הפיתוח הישראליות ועל הדרך לאתר את העברת הידע לחו"ל. כיצד אם כן יידרש היזם לפעול? באופן עקרוני קיימות 2 דרכים חוקיות: הדרך הראשונה היא לפתח את העסק בישראל (תוכנה וכיוב' פיתוחים נדרשים) כפי שתיארתי למעלה, ובשלב שמתקיימת הצדקה כלכלית מיוחדת להעברת העסק לחו"ל (כמו למשל בעסקי הימורים אסורים על פי החוק הישראלי, או במקרה של פתיחת שוק חדש אל מדינות ערב), יימכר העסק לחברה של היזמים בחו"ל תמורת סכום שיהיה ריאלי ביחס לשווי העסק, ההשקעה שנדרשה כדי לפתחו, המוניטין שהוא צבר, הלקוחות הפוטנציאלים וכו'. האפשרות השניה היא להקים את העסק מלכתחילה בעבור חברה זרה (אפשר מקלט מס), כאשר החברה בחו"ל היא זו שתממן את הפיתוח בישראל תמורת תשלום הולם עבור פיתוח כזה. ניתן אף להגדיל ולהקים חברה בע"מ מיוחדת שכל עסקה הוא לעבוד עבור החברה בחו"ל ולפתח עבורה את המוצר. במקרה זה, תיצור החברה הישראלית רק הוצאות ללא הכנסות ממקור כלשהו. לצורך כך יש לכרות חוזה בין החברה הישראלית המפתחת או המתחזקת לפיו החברה בחו"ל תממן את כל הוצאות החברה הישראלית, בתוספת אחוז מסוים, עליו ניתן להסכים עם רשויות המס בישראל. לדוגמה, אם הוצאות החברה הישראלית הן בסביבות ה-100K לחודש, כולל שכר מתכנתים, מנהליהם, שכ"ד, ארנונה ושאר הוצאות הנדרשות מחברת פיתוח תוכנה, הרי שהחברה הישראלית תוציא חשבונית לחברה בחו"ל ע"ס 120K, כאשר תוספת ה-20K מהווים רווח שימוסה על ידי מס ההכנסה הישראלי. גם לאחר שהעסק בחו"ל פועל אך זקוק לתמיכה טכנית או שיווקית ופיתוחים שוטפים חדשים, ניתן להמשיך ולהפעיל את החברה הישראלית עבור תמיכה זו במתכונת קוסט פלוס (cost plus). ראה את הנחית היועץ המשפטי של רשות המיסים בנושא שינוי מודל עסקי כאמור. >> | 
