סיווג הכנסה - מתן שירותים, תמלוגים, מכירת סחורה במסגרת מסחר אלקטרוני e-commerce עורכי דין - דף הבית >> דיני מחשבים >> דיני אינטרנט >> מיסוי בינלאומי >> מיסוי בינלאומי של חברות שבשליטת ישראלים בחו"ל > מיסוי מסחר אלקטרוני >> מיסוי בינלאומי: סיווג הכנסה - מתן שירותים, תמלוגים, מכירת סחורה במסגרת מסחר אלקטרוני e-commerce יש חשיבות רבה לסיווג ההכנסה בשל הוראות לחלוקת הזכות למסות את ההכנסה, בין המדינות שהתקשרו באמנה, על פי סוג ההכנסה. להלן דוגמאות לאפיוני הכנסות עיקריות:  | רווחים עסקיים: רווחים עסקיים שהופקו במדינת מקור שבה מתנהל "מוסד קבע", יהיו חייבים במס במדינת המקור. המדינה רשאית להטיל מס כאמור על הכנסות שניתן לייחס אותם ל"מוסד הקבע". | | דיבידנד: מדינת המקור בה מקום המושב של החברה המשלמת את הדיבידנד, רשאית להטיל מס על הכנסה זו בשיעור מוגבל שנקבע בדרך כלל באמנה. לא מגבילים את שיעור המס שנגבה במקרים בהם הדיבידנד משולם לבעל חברה המנהלת "מוסד קבע", במדינת המקור, אלא בשיעור המקורי שהייתה יכולה לגבות אילו הרווחים כולם היו נישומים. | | תמלוגים: מדינת המקור רשאית להטיל מס על תמלוגים מסוימים שהוגדרו באמנות, בשיעור מרבי שנקבע באמנות. |
הגבלה זו לא תחול במקרים בהם יש למקבל ההכנסה "מוסד קבע" במדינת המקור שאליה יש לייחס את התמלוגים. במקרים כאלה יחול מלוא שיעור המס המוטל על רווחים עסקיים של "מוסד קבע". בסעיף 12(2) של האמנה לדוגמא שפורסמה על ידי ה ? O.E.C.D. הוגדרו תמלוגים כדלקמן: Payment of any kind received in consideration for the use of, or the right to use, any copyright of literary, artistic, or scientific work including cinematograph film האם ניתן ליישם הגדרה זו על מכירת מוצר דיגיטלי? מאחר והמבחנים שנקבעו לבחינת מדינת מקור ההכנסה, משתנים בהתאם לסיווגן, יש כאמור חשיבות לסיווגן. דוגמה ליישום סעיף 12(2) לעיל היא למשל מכירת ספר דיגיטלי. האם היא מקבילה למכירת ספר מוחשי מודפס רגיל? קונה הרוכש ספר דיגיטלי יכול לשנות, להעתיק ולשכפל את הספר הדיגיטלי כאוות נפשו, ובכך שונה הספר הדיגיטלי מהספר הרגיל. אם ההכנסה ממכירת ספרים דיגיטליים תסווג כהכנסה מתמלוגים, הרי שיתכן שמדינת מקור ההכנסה שתקבע תהיה שונה לעומת סיווג ההכנסה כמכירת מוצרים או מתן שירותים, משום שהמבחנים שנקבעו לבדיקת מקור ההכנסה, שונים בהתאם לסיווג ההכנסה. דוגמא אחרת היא למשל מנוי לעיתון דיגיטלי לעומת מנוי לעיתון רגיל המקבל מידי יום את העיתון בתא הדואר שלו בביתו. האם הגישה של המנוי לעיתון הדיגיטלי לאתר האינטרנט של העיתון ניתן להתייחס אליה כמו למנוי לעיתון רגיל? השאלה מתעוררת משום שהמנוי שנכנס לאתר האינטרנט של העיתון יכול לבנות עיתון המספק לו ידיעות לפי תחום התעניינותו. ניתן להקביל רעיון זה לשירות הניתן על ידי חברות שונות המפיקות מידע ללקוחותיהם ממוין על פי בחירתם. למשל Executive Business Summaries או "יפעת" או המהדורה האלקטרונית של Wall Street Journal . במקרה כזה בולט אלמנט מתן השירות בהכנסה מדמי מנוי לעיתון האלקטרוני לעומת ההכנסה מדמי מנוי לעיתון רגיל שבו אין לקורא המצוי כל השפעה על התוכן המודפס. מצד שני אם נסווג את ההכנסה כהכנסה משירותים כתוצאה מזכותו של המנוי להיכנס למאגר המידע של מערכת העיתון האלקטרוני ולשלוף משם מידע כרצונו, תתעורר בעיה בסיווג הכנסה של קניית תקליטור המכיל את אותו מאגר מידע. מכירת המידע באמצעות כניסת המנוי לאתר האינטרנט סווגה כשירות אך ברור שמכירת התקליטור המכיל את המידע תסווג כמכירת מוצר. אם במסגרת דמי המנוי לעיתון אלקטרוני, חברה רכשה את הזכות לשימוש למספר גורמים בחברה, או את הזכות להפצת המידע לעובדי החברה, יתכן שיש לסווג את הכנסה לתמלוגים. תוכנות רבות המצויות כעת באתרי אינטרנט, נמצאות תחת Open Source. כלומר רשיון "קוד פתוח". רשיון זכויות היוצרים של תוכנות אלו מאפשר זכות קניינית לכל החפץ בהן, וניתן לשנותם, להפיצם, ולמוכרם, כל עוד התוכנה נשארת תחת תנאים מפורטים בהסכם ה ? Open Source . דוגמאות לתוכנות כאלה הן מערכות הפעלה כמו" FreeBSD Open BSD תוכנות המופצות Free Software Faundation , Debian GNU/ LINUX תוכנות אלה המופצות חינם, "מוכרות" תקליטורים הכוללים את התוכנה כאשר הקנייה מייצגת למעשה תרומה למפתחים, (למען המשך עבודת הפיתוח). יש להדגיש כי לא בוצעה פעולת רכישת זכויות יוצרים של התוכנה, כי הזכויות כבר בידי הלקוח. עלות תקליטור זה המכיל תוכנה כנ"ל כ ? 40$ , גבוהה בהרבה מעלותם בפועל וזאת משום שהתשלום מהווה "תרומה" עבור מפתחי התוכנה. אולם גם במקרה כזה אגף המכס ומע"מ גובה מע"מ בגין התקליטור. קבלת מידע ממאגר מידע ממוחשב כמו Lexis, האם יש לסווגה כהכנסה ממתן שירותים, או שימוש בזכויות יוצרים, ולכן ההכנסה הנובעת ממתן זכות השימוש היא למעשה הכנסה מתמלוגים. האם תשלום עבור מספר משתמשים גם כן מהווה הכנסה מתמלוגים או שיש לסווגה כמכירת מוצר, מאמר, או כתב עת. ושוב מתעוררת השאלה הכללית באם עצם קבלת המוצר במחשב משנה במהותו את מכירת המוצר כאשר הוא מסופק ללקוח בכתב לביתו. סיווג ההכנסה מצביע על המדינה שיכולה לחייב במס הכנסה מסוימת. בהתאם לסעיף 12 באמנה לדוגמא שפרסם ארגון ה- O.E.C.D , הכנסה מתמלוגים תמוסה על ידי מדינת התושבות וקבלת דיבידנד מחברה שרווחיה ממכירת מוצרים, מאפשרת גם למדינת המקור לחייב במס בשיעור מסוים. סיווג הכנסה ממתן זכות השימוש בעיתון המקוון כהכנסה מתמלוגים מעוררת את השאלה במה שונה מכירה זו ממכירת מספר עותקים של עיתון רגיל המסווגת כהכנסה ממוצרים. מכל הדוגמאות הנ"ל ניתן להבין את חשיבות סיווג ההכנסה וכן כי סיווגה יכול להשתנות מהאופן בו היא מתבצעת. סיווג נכון של ההכנסה הנה נקודת מפתח במיסוי נכון של ההכנסות באמצעות האינטרנט. פרשנות של ה-OECD לאמנה לדוגמא שפורסמה על ידו קובעת שתשלומים עבור תוכנות יראו כתמלוגים כאשר הענקת הזכות לפיתוח מסחרי או לניצול התוכנה הינה מוגבלת ואינה מעבירה את זכות הבעלות. אולם כאשר התשלום הוא עבור זכות הבעלות אז העסקה תסווג כעיסקת מכר רגילה. אבחון זה יעשה הן לגבי מכירות עסקיות והן מכירות לשימוש פרטי. כאשר העסקה הינה מעורבת, דהיינו כוללת למשל חומרה ותוכנה יש לייחס את ההכנסה יחסית לכל מרכיב, אך אם יש מרכיב עיקרי, יש לייחס את כל הרווח למרכיב זה. ראה באותו נושא 
ראה עוד בנושא: מיסוי בינלאומי > | 
