בנקאות עסקית

 חשבון בנק מוגבל

 ניהול יחסי בנק לקוח

 ניהול מסגרת אשראי בנקאי

 עיקול מסגרת אשראי

 ניהול בטוחות לאשראי בנקאי

 שעבוד שוטף / שיעבוד צף

 הוראות בנק ישראל

 שאלות בעניין אשראי בנקאי

 מיחזור משכנתא

 התגוננות מפני תביעה של בנקים

 ערבות חובות בנקים ונושים אחרים

 הבראה או קריסה של חברות

 התמודדות עם חברה בחובות

 כתב תביעה, כתב הגנה, התנגדות

 בקשת רשות להתגונן

 הוצאה לפועל - יצוג חייבים

 הכל על פשיטת רגל

 הגבלת חשבון בגלל שיקים חוזרים

 חוק שיקים ללא כיסוי 

הוראות בנק ישראל לעניין חריגה ממסגרת האשראי

עורכי דין - דף הבית >> בנקאות עסקית >> חריגה ממסגרת אשראי

ניהול מסגרת אשראי בחשבונות עובר ושב

1.    בתוקף סמכותי לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור הנגיד, אני קובע הוראות אלה:

 הגדרות

2.    "חשבון עובר ושב"- לרבות חשבון חוזר דביטורי.

מסגרת האשראי המאושרת

ביקש לקוח לקבל אשראי בחשבון עובר ושב, והתאגיד הבנקאי נענה לבקשה, על התאגיד הבנקאי לקיים את התנאים הבאים:

א    1.   מסגרת האשראי הכוללת בחשבון עובר ושב שתאושר ללקוח ותוסכם עמו, תיקבע בהתבסס על ניתוח מתועד של צרכי האשראי של הלקוח אשר יצורף אל מסמך בקשת האשראי, לצורך אישורה ע"י גורם האשראי המוסמך לאישור תקרת האשראי שתותר בחשבון העובר ושב של הלקוח.

      2.   התאגיד הבנקאי רשאי לקבוע סכומי סף שונים, לקבוצות לקוחות שונות, שלגביהן יוגדרו קריטריונים כלליים לניתוח המתועד של צרכי האשראי, כאמור בסעיף קטן (1) לעיל.

ב     בין יתר הפירוט המתחייב ע"פ הדין, יפרט הסכם מסגרת האשראי את העקרונות המותווים בהוראה זו, לרבות את מחויבות הצדדים להקפיד על ביצוע חיובים לחשבון העובר ושב בתוך המסגרת המאושרת בלבד ובלא חריגה ממנה, ואת המשמעויות של מחויבות זו.

ג     על אף האמור, רשאי התאגיד הבנקאי להעמיד מסגרת אשראי באופן חד צדדי ללקוח בעל הסכם מסגרת אשראי, ובלבד שלא יחייב את הלקוח בעמלה בגין העמדת המסגרת הנוספת. התאגיד הבנקאי יתעד מסגרת זו במערכותיו הממוחשבות, ויודיע ללקוח בסמוך לקביעתה על סכום המסגרת ותנאיה, לרבות מועד תפוגתה. הריבית במסגרת אשראי כאמור לא תעלה על הריבית שנקבעה למסגרת האשראי האחרונה אשר הוסכמה בכתב עם הלקוח.

התאגיד הבנקאי רשאי להעמיד מסגרת אשראי כאמור גם לסוג של לקוחות אשר יגדיר מראש ובמפורש בנהליו, ובכפוף לקיומם של התנאים המפורטים לעיל.

ניהול מסגרת אשראי (12/05)

4.    תאגיד בנקאי לא יאפשר היווצרותה של יתרת חובה בחשבון עובר ושב, העולה על מסגרת האשראי שאושרה והוסכמה כאמור בסעיף 3 לעיל, אלא במקרים ובתנאים הבאים:

      (א)  בקשת לקוח לכבד חיוב מסוים- ביקש לקוח לכבד חיוב מסוים בעטיו צפויה להיווצר חריגה, והתאגיד הבנקאי נכון להיענות לבקשה, תוגדר ותוסכם מראש ובכתב מסגרת- ולו זמנית- התואמת את היקף האשראי המבוקש.

      (ב)  העמדה חד צדדית של מסגרת אשראי כאמור בסעיף 3 (ג) לעיל. במקרים בהם החריגה מתגלית לאחר היווצרותה, לדוגמא בפעילות מס"ב ומסלקה, ניתן יהיה להעמיד מסגרת אשראי כאמור עם ערך רטרואקטיבי.

      (ג)   אי יכולת למנוע חריגה- במקרים בהם אין באפשרות התאגיד הבנקאי למנוע חריגה. חיוב חשבון הלקוח בתוספת ריבית חריגה ועמלות טיפול מיוחדות בגין חשבון בחריגה יתאפשר אך ורק לאחר שהחשבון סווג ע"י התאגיד הבנקאי כחוב בעייתי (בפיגור).

      (ד)  נוצרה חריגה כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע התאגיד הבנקאי ללקוח, שעליו לפעול לביטול מיידי של החריגה בחשבון, ולחדול מיצירת חיובים נוספים שכיבודם ייצור או יגדיל חריגה מהמסגרת שנקבעה לו.

דוח רווח והפסד

5.    לא תיזקפנה לדוח רווח והפסד הכנסות ריבית כלשהן בגין חריגות שתיווצרנה בחשבונות שסווגו כבעייתיים, וזאת עד לגבייתן בפועל. ראייה לגביית ההכנסה תהא אך ורק בחזרת היתרה לגבולות מסגרת האשראי הכוללת. 

דוח כספי של הלווה (12/05)

6.    על אף האמור בסעיף 3 (ב) להוראה מס' 317 (מידע כספי בתיקי לווים), תאגיד בנקאי יהיה רשאי לתת אשראי או לחדש מסגרת אשראי עד ליום 01.07.06, גם בלא שמצוי בידיו הדוח הכספי של הלווה, ליום 31.12.04, ובלבד שהתאגיד הבנקאי קיבל:

א.       אישור רו"ח המבקר של הלווה שלא סיים את ביקורת הדו"ח הכספי, תוך ציון המועד המשוער לסיום הביקורת.

ב.       דוח כספי לא מבוקר ומידע אחר, לרבות דוח מע"מ.

האמור בסעיף זה אינו גורע מהוראות אחרות הכלולות בהוראה מס' 315 (הפרשה נוספת לחובות מסופקים), לרבות חובת רישום הפרשה נוספת בגין היעדר דוח כספי בתיק לווה, ולא יחול על "לווה גדול מאוד" כהגדרתו בהוראה מס' 317 ולא על לווה שהינו "איש קשור" כהגדרתו בהוראה מס' 312 (עסקי תאגיד בנקאי עם אנשים קשורים).

תחילה

7.    תחילת הוראה זו ביום א' בטבת תשס"ו (י בינואר 2006), ואולם תחילתם של סעיפים 4 רישא ו- 5 תהיה ביום ה' בתמוז תשס"ו (1 ביולי 2006).

  יואב להמן

המפקח על הבנקים

מעט סטטיסטיקות

סך החריגה השנתית של משקי הבית בישראל מגיעה לכ-3.5 מיליארד שקל. מדי שנה כ-60 אלף חשבונות בנק פרטיים מוגבלים בשל העדר כיסוי וכ-1.8 מיליון צ'קים חוזרים בשל היעדר כיסוי.
משמעות הגירעון של משקי הבית בישראל הינו הכנסה שנתית של כ-450 מיליון שקל בשנה למערכת הבנקאית.

בהתבסס על נתוני המרכז הישראלי לנתוני אשראי צרכני מקבוצת דן אנד ברדסטריט, במהלך שנת 2005 נקלעו כ-300 אלף אנשים פרטיים לקשיים כלכליים ( צ'קים חוזרים, עיקולים, תהליכי הוצאה לפועל  ועוד) מתוכם כ-150 אלף שרויים בקשיים כלכליים חמורים. בעקבות כניסת התקנה לתוקף, שיעור זה אמור לגדול משמעותית.

_▲▲