המוכר דירת מגורים מזכה יהא זכאי לפטור ממס במכירתה אם נתקיים אחד מאלה: המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א) המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש; (ב) לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד; (ג) אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה. |
כדי להנות מפטור זה יש לעמוד במספר תנאים, כפי שמציב הסעיף:
ראשית, רק דירת מגורים מזכה שנתקבלה בירושה מתאימה לסעיף זה. דירה שנתקבלה במתנה בעוד ה"מוריש" בחיים אינה יכולה להתאים לסעיף זה.
שנית, חייבת להיות קרבה משפחתית בין המוכר (היורש) לבין המוריש, והיורש הוא בן זוג, ילד או נכד או בן זוג של אחד מאלו. אחים אינם זכאים לפטור על פי סעיף זה
שלישית, המוריש היה בעלים רק של דירת מגורים אחת לפני פטירתו.
רביעית, אם המוריש היה בחיים והיה מוכר בעצמו את דירתו, הוא היה בעצמו פטור ממס שבח בשל המכירה.
יורש המבקש לעשות שימוש בפטור על פי סעיף זה, טוב יעשה אם יתיעץ עם עורך דין אשר תחום התמחותו היא מיסוי מקרקעין ומס שבח, שכן בסעיף זה עולות מספר פרשנויות אפשריות העלולות לסכן את המוכר בחיוב במס שבח בלתי צפוי.
לדוגמה, האם בתנאי הרביעי הכוונה היא שהמוריש היה מוכר את דירתו ביום פטירתו או ביום בו מכרו היורשים את הדירה בפועל. לפרשנות סעיף זה חשיבות, משום שאם ביום פטירתו לא היה המוריש זכאי לפטור ממס שבח מן הטעם שמכר דירה אחרת בפטור לפני 3 שנים, הרי שהיורשים, אם ימתינו לחלוף שנה מיום פטירת המוריש (4 שנים מיום מכירת הדירה הנוספת על ידי המוריש), יוכלו לקיים את התנאי הרביעי.
